סימן לג סעיף יד
אָסוּר לְהוֹצִיא מִפִּיו דְּבַר פֻּרְעָנוּת עַל אָדָם מִיִשְֹרָאֵל, אֲפִלּוּ לוֹמַר, אִלּוּ הָיָה פְּלוֹנִי קַיָּם הָיָה בָּא לְכָאן, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם. וְאֵין לַעֲשׂוֹת מוֹרָא לְתִינוֹק בְּדָבָר טָמֵא, כְּגוֹן לוֹמַר: חָתוּל אוֹ כֶּלֶב יִקָּחֵהוּ. וְכֵן בְּכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהֶרְגֵּל הַלָּשׁוֹן (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר"ז סָעִיף ג').
It is forbidden to utter sinister forbodings against a fellow Jew, even just to say [about a missing person], "If so and so were alive he would have come here," for "A covenant was made with the lips."8The Gemara [Moed Katan 18a] explains that predictions, whether favorable or otherwise, have a way of becoming reality. When preparing to sacrifice his son, Yitzchak, on the akeidah, Abraham said to his young men; “The boy and I will go to that place … and then return to you,” (Gen. 22:5). His words came true and both did return unscathed. You should not frighten a child with an unclean thing, by saying for instance, "A cat or a dog will get you." You should be very careful [to avoid] habitual use of such similar expressions.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)