סימן לד סעיף יב

הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּהּ בְּמַעֲלוֹת הַצְּדָקָה, הִיא הַמַּחְזִיק בְּיַד יִשְֹרָאֵל הַמָּךְ וּמַטָּה יָדוֹ, קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה הֲגוּנָה בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁיַּלְוֵהוּ מָעוֹת, אוֹ יַעֲשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ יַמְצִיא לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, וְהֶחְזַקְתָּ בוֹ. כְּלוֹמַר הַחְזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּוֹל.

The highest form above which there is none higher, in the level of giving charity, is to support a Jew who is in bad financial circumstances, before he becomes totally impoverished. [Such aid may be rendered] —by giving him an appropriate gift in a dignified manner, or lending him money, or entering into a partnership with him, or helping him find a business venture, or craft, to strengthen his position so that he does not become dependent on people. Concerning this it is said: "Strengthen him"²⁹Leviticus 25:35. which means, support him so that he does not fall.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)