סימן לח סעיף ח

אֲבָל אִם הִיא מְבַשֶּׁלֶת בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ לְבַדָּה, אֵין רְגִילוּת שֶׁיְחַתֶּה יִשְֹרָאֵל, וְאֶפְשָׁר דְּלָֹא מַהֲנֵי בָּזֶה חִתּוּי, דְּגָרַע מֵאִלּוּ מְבַשֶּׁלֶת בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, וְלָכֵן אִם בִּשְּׁלָה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, לֹא לְבַד הַתַּבְשִׁיל אָסוּר, אֶלָּא גַּם הַקְּדֵרָה נֶאֶסְרָה לְבַשֵּׁל בָּהּ לְכַתְּחִלָּה. וּבְדִיעֲבַד יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.

However if she [the maid] cooks only for herself, it is unlikely that a Jew would stoke the fire—and it is possible that even stoking would be of no avail for this is worse than if she cooks for a Jew. Therefore, if she cooked food which is subject to the rules of food cooked by a non-Jew—then not only is the food forbidden, but even the utensils are forbidden for use in cooking. If they were used inadvertently, a competent Rabbi should be consulted.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)