סימן לח סעיף טו

הַחֶמְאָה תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹכְלִין חֶמְאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ. אוֹכֵל שָׁם עִמָּהֶם. וְהַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאוֹכְלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ, אָסוּר לְאָכְלָהּ שָׁם. (כָּעֵת נִשְׁמָע שֶׁמְזַיְפִין אֶת הַחֶמְאָה בְֹּשֹמַן חֲזִיר, עַל כֵּן שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחָק).

The use of butter [of a non-Jew] depends on the custom of the various localities. There are communities that do not eat butter made by a non-Jew. There are other communities that do permit its use. If you travel from a community where the butter is not eaten to one where it is eaten, even though you plan to return to your original community, you may eat the butter. And if you travel from a community where the butter is eaten to a place where it is not, you may not eat the butter. Presently [at the time of the author], it is rumored that the butter is adulterated with lard. Therefore, conscientious Jews should refrain from using it.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)