סימן מב סעיף יד

כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁמְּבִיאִין לִפְנֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ וְהָאָדָם תָּאֵב לוֹ, צָרִיךְ לִתֵּן מִמֶּנּוּ מִיָּד דָּבָר מֻעָט לְהַמְשַׁמֵּשׁ, לְפִי שֶׁמַּזִיק לָאָדָם שֶׁרוֹאֶה לְפָנָיו מַאֲכָל שֶׁהוּא מִתְאֲוֶה לוֹ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנּוּ.

Some of the food or drink which has a [good] aroma and creates desire, must be given to the waiter before it is served to others, because it can be harmful to see food before him for which he has a desire and yet cannot eat of it.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)