סימן מה סעיף יב

אִם הֵם עֲשָׂרָה, נִתְחַיְבוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם דְּהַיְנוּ שֶׁהַמְבָרֵךְ אוֹמֵר, נְבָרֵךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וְכוּ' וְלֹא יֹאמַר נְבָרֵךְ לֶאֱלֹהֵינוּ, וְהַמְסֻבִּים אוֹמְרִים בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַיְבוּ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם, אֲסוּרִים לֵחָלֵק, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם עֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר, אָז מֻתָּרִין לֵחָלֵק, שֶׁיִּשָּׁאֵר לְכָל חֲבוּרָה זִמּוּן בְּשֵׁם.

If ten men eat together they must add Hashem's Name [to the Zimun]; that is, the leader says: Nevareich Elokeinu [Let us bless our God] she'achalnu mishelo [of whose bounty we have eaten], but he should not say: nevareich Leilokeinu [Let us say a blessing to our God]; and the assembled respond: Baruch Elokeinu she'achalnu mishelo [Blessed is our God of whose bounty we have eaten.] Since they must recite Zimun with Hashem's Name, they are forbidden to separate unless there are twenty or more; then they may separate in such manner that each group remains with enough to have Zimun with Hashem's Name.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)