סימן מה סעיף יז

שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ, וּשְׁנַיִם גָּמְרוּ סְעוּדָּתָן וְרוֹצִים לְבָרֵךְ, וְאֶחָד עֲדַיִן לֹא גָּמַר סְעוּדָּתוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְבָרֵךְ, צָרִיךְ הוּא לְהַפְסִיק מִסְּעוּדָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְבָרְכוּ בְּזִמּוּן וְיַעֲנֶה גַּם הוּא עִמָּהֶם וְיוֹצֵא יְדֵי זִמּוּן. וְיַמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ הַזָּן אֶת הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לֶאֱכֹל, וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה לֶאֱכֹל עוֹד. וּכְשֶׁיִּגְמֹר סְעוּדָּתוֹ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אֲבָל שְׁנַיִם, אֵינָן צְרִיכִין לְהַפְסִיק בִּשְׁבִיל אֶחָד, אֶלָּא אִם יִרְצוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ לִכְבוֹדוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וַעֲשָׂרָה שֶׁאָכְלוּ בְּיַחַד, צְרִיכִין אַרְבָּעָה לְהַפְסִיק בִּשְׁבִיל שִׁשָּׁה שֶׁהֵם הָרֹב. וְאֵינָן צְרִיכִין לְהַמְתִּין, רַק עַד שֶׁאָמְרוּ בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ וְכוּ'. וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ הֵם סְעֻדָּתָן, יְזַמְּנוּ לְעַצְמָן בְּלִי הַזְכָּרַת הַשֵּׁם (סִימָן ר').

If three men ate together and two finished their meal and want to say Birkas Hamazon, and one of them has not yet finished his meal and does not want to say Birkas Hamazon, he, nevertheless, must interrupt his meal so they may say Birkas Hamazon with Zimun. He should answer with them and fulfill his obligation of Zimun. He should wait until the leader concludes the berachah Hazan es hakkol, and then resume his meal. He does not have to recite another berachah before eating since it was his intention to continue eating. After finishing his meal, he should say Birkas Hamazon privately. But two people need not interrupt their meal for the sake of one, unless they wish to do so in his honor, [as an act] beyond the letter of the law. If ten men ate together, four must interrupt their meal for the sake of six because they are the majority. But they need only wait until the leader says: Baruch Elokeinu [Blessed is our God.] After they finish their own meal, they should form their own Zimun without mentioning Hashem's Name.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)