סימן מה סעיף כב

נָשִׁים שֶׁאָכְלוּ עִם אֲנָשִׁים שֶׁנִּתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן, נִתְחַיְּבוּ גַּם הֵנָּה וּצְרִיכוֹת לִשְׁמֹעַ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. קָטָן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְצְטָרֵף לְזִמּוּן, עַד שֶׁהוּא בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אָז מִצְטָרֵף וְיָכוֹל לְבָרֵךְ גַּם הוּא בְּזִמּוּן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְדַּק אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

If women ate together with men who were obligated in Zimun, they, too, are required to say Zimun and they must listen to the saying of Zimun. In reference to a 'minor,' it is customary not to include him for Zimun until he is thirteen years and one day old. Then he can join and even lead the Zimun, even though it was not ascertained that he has grown two pubic hairs. [This is a necessary requisite if one is to be considered an adult according to halachah.]

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)