סימן מו סעיף ג

אִם נָשַׁךְ כִּכָּר וְכַדּוֹמֶה וְיָצָא דָּם מִשִּׁנָּיו עַל גַּבֵּי הַכִּכָּר, צָרִיךְ לַחְתֹּךְ מְקוֹם הַדָּם וּלְזָרְקוֹ. אֲבָל הַדָּם שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם מוֹצְצוֹ בְּחֹל, כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּרַשׁ (וְלֹא בְּשַׁבָּת, כְּמו שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן בְּסִימָן פ' סָעִיף נ"ד) (יו"ד סִימָן ס"ו).

If you bit into some bread or similar food and blood flows from your gums onto the bread, you must cut off the part with the blood and throw it away. However, the blood that is still between your teeth may be sucked in if it is a weekday, since it did not leave your mouth. (But you may not do this on Shabbos. [see Chap. 80 parag. 54])

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)