סימן נ סעיף טז

אִם אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּגַן שֶׁהוּא מֻקַּף מְחִצּוֹת וּבֵרֵךְ עַל פֵּרוֹת מֵאִילָן אֶחָד עַל דַּעַת לֶאֱכֹל גַּם מֵאִילָנוֹת אֲחֵרִים, יָכוֹל לֶאֱכוֹל גַּם מֵאִילָנוֹת אֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מְקוֹמוֹ, כָּל שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְאֵין צָרִיח לְבָרֵךְ שֵׁנִית. אֲבָל אִם אֵין הַגַּן מֻקַּף מְחִצּוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִגַּן זֶה לְגַן אַחֵר, לֹא מַהֲנֵי דַּעְתּוֹ.

If you eat fruit in an orchard which is fenced in and you recite the berachah over the fruit of one tree with the intention of eating fruit of other trees also, you may eat from the other trees even if they are not within your view, for as long as your mind was not distracted you do not have to repeat the berachah. However, if the orchard is not fenced in, and certainly [if you go] from one orchard to another, [the fact that your mind was not distracted] is of no avail, [and you must repeat the berachah].

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)