סימן נז סעיף ו

כָּל זֹאת לֹא מַיְרִי אֶלָּא בְּאָדָם הָאוֹכֵל מִשֶׁלּוֹ, אֲבָל אִם הוּא אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עַל מִין אֶחָד, פּוֹטֵר כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, דְּהַכֹּל תָּלוּי בְּדַעַת הַבַּעַל הַבַּיִת. אַךְ אִם נִמְלַךְ מַמָּשׁ, אָז צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵנִית. וְאִם לֹא הָיָה בְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת לְהָבִיא יוֹתֵר רַק לְבַקָּשַׁת הָאוֹרְחִים נָתַן לָהֶם, גַּם כֵּן אֵינָן צְרִיכִין לְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁהָאוֹרְחִים סוֹמְכִין בְּדַעְתָּם שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת מִסְּתָמָא יִתֵּן לָהֶם כָּל צָרְכָּם (סִימָן קע"ט ובחיי"א).

The above rules apply only to a person who eats his own food, but if you eat a meal at someone else's house, the berachah you say over one kind of food, exempts all that is being served even if there is no more left of the first course, since [a guest] submits to the host's wishes. But if you actually change your mind³If you actually said to yourself, “I will not join the host in partaking of this food,” and then you change your mind and do eat of it, you must repeat the berachah. (Mishnah Berurah 179: 10) [regarding the additional food] then you must repeat the berachah. If the host had no intention to serve more [of the same food], and he only offered it at the request of his guests, even then they need not repeat the berachah, because guests assume that in all likelihood the host will serve them with all the food they desire.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)