סימן ס סעיף יד
הָרוֹאֶה אֶת הַחִגֵּר, וְאֶת הַקִּטֵּעַ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטְעוּ יָדָיו. וְאֶת הַסּוּמָא, וּמֻכֵּה שְׁחִין, וּבָהֳקָן, וְהוּא מִי שֶׁמְנֻמָּר בִּנְקֻדּוֹת לְבָנוֹת, אִם הֵם מִמְּעֵי אִמָּם, מְבָרֵךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם, מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. וְאִם נִשְׁתַּנּוּ אַחַר כָּךְ וְהוּא מְצַעֵר עֲלֵיהֶם, מְבָרֵךְ דַּיַּן הָאֱמֶת.
The first time you see any of the following you say the beracha Meshaneh Haberiyes: a crippled person, or an amputee, that is to say, a person whose hands were amputated, or a blind person, or one afflicted with open sores, or a person covered with freckles,11In places where many people have freckles, this is not an anomaly. In most cases, freckles result when the skin is exposed to sunlight and eventually they disappear. Therefore, no berachah should be said. (Mishnah Berurah 225: 24) that is, a person whose [skin] is speckled with white spots [alternating with brown spots], if these are birth defects. But if they were afflicted after [birth], and to see them causes you distress, you say: Baruch dayan ha'emes.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)