סימן סא סעיף ג

מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, יֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה מָמוֹן כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ, וִיחַלֵּק לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה. וְיֹאמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן מָעוֹת אֵלוּ לִצְדָקָה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תוֹדָה (וְעַיֵּן סֵדֶר אֲמִירַת קָרְבַּן תּוֹדָה בַּסֵּפֶר חַיֵּי אָדָם סוֹף חֵלֶק רִאשׁוֹן). וְטוֹב וְרָאוּי לוֹ לְתַקֵּן אֵיזֶה צָרְכֵי רַבִּים בָּעִיר, וּבְכָל שָׁנָה בַּיּוֹם הַזֶּה יִתְבּוֹדֵד לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְלִשְׂמוֹחַ וּלְסַפֵּר אֶת הַנֵּס (סִימָן רי"ח ובחיי"א).

A person to whom a miracle happened should designate a sum of money for charity, according to his wealth, and distribute it among men who are engaged in the study of Torah, and he should say: "I hereby give this money to charity. May it be God's will that it will be counted as if I had brought a thanksgiving offering."⁵He should recite the chapter in the Torah that deals with the korban todah (thanksgiving offering) as well as the ancillary text, see Chayei Adam, end of Vol. 1. It is also proper that he should establish some project to benefit the local community; and every year on the anniversary [of the event], he should privately thank God, blessed be His Name, and happily tell the story of the miracle.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)