סימן סא סעיף ז

הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת גָּרְנוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יִתְפַּלֵּל וְיֹאמַר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתִּשְׁלַח בְרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. הִתְחִיל לָמֹד, אוֹמֵר, בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה (וְאוֹמֵר בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת). מָדַד וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַת שָׁוְא, שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַנֶּעְלָם מִן הָעַיִן (ר"ל).

A person who enters his threshing floor to measure his crops, or some similar activity should recite the following prayer: "May it be Your will, Hashem, my God, that you send a blessing on this pile [of grain]. After he began to measure, he should say, "Blessed is He Who sends a blessing on this pile [of grain]" (omitting the Divine Name and Kingship). If he had already measured it and then offers a prayer, it is a vain prayer, because God's blessing is bestowed only on something that is hidden from view [i.e. of unknown quantity].⁹Someone who measures his crop in order to determine the exact quantity of his tithe, is assured of an inexhaustible measure of Divine blessing. (Mishnah Berurah 230: 4)

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)