סימן סה סעיף כח

מְעוֹתָיו שֶׁל יִשְֹרָאֵל מֻפְקָדוֹת בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְהִלְוָה אוֹתָם לְיִשְֹרָאֵל בְּרִבִּית, אִם הָיוּ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאִם יֹאבַד הַחוֹב יִתְחַיֵּב הוּא לְשַׁלֵּם בִּמְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְאִם אֵינוֹ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר (קסט). וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְבוּצוֹת מָעוֹת, (קֻפּוֹת חִסָּכוֹן) (שְׁפָּארְקַאסֶע) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לַיִשְׂרְאֵלִים חֲלָקִים (מְנָיוֹת) (אַקְצְיֶען) שָׁמָּה וְיִשְׂרְאֵלִים לֹוִים מִשָּׁם בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְמֻנִּים הֵמָּה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי דְּאִסּוּר גָּמוּר הוּא. וְלָכֵן אָסור לִתֵּן לְשָׁם מָעוֹת, כִּי שֶׁמָּא יִלְוֶה יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְכֵן אָסוּר לִלְווֹת מִשָּׁם, כִּי שֶׁמָּא נָתַן לְשָׁם יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

If monies of a Jew are entrusted to a gentile and he (the gentile) lent them to [another] Jew in return for interest, if they remained the responsibility of the gentile, meaning that if the debt be forfeited he (the gentile) will be obligated to pay out of his own money, it is permitted.⁵⁷Though the owner of the money is a Jew, nevertheless, since the gentile takes sole responsibility for this debt, he is considered the lender. If, however, the gentile does not assume responsibility, it is prohibited.⁵⁸Here the gentile is serving only as an intermediary, while the actual lender is the Jew. Therefore, in communities where there are banks or similar institutions where Jews own shares and Jews borrow from them on interest, even if the officers are gentiles, nevertheless, it seems to me that it is absolutely prohibited. It is, therefore, prohibited to deposit money there because any unrighteous Jew may borrow. Similarly, it is prohibited to borrow from them, because an unrighteous Jew may have deposited money there.⁵⁹Therefore, doing business with a bank of this kind would require a heter iska. See following chapter.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)