סימן צא סעיף יז

וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת סַמֵּי רְפוּאָה, וְכֵן לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֹה רְפוּאָה, בֵּין הוּא בְּעַצְמוֹ בֵּין אֲחֵרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בַּדָּבָר אֵיזֶה אִסּוּר מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן. אֲבָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵין אֵינוֹ יְהוּדִי, יֵשׁ לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אִסּור דְּרַבָּנָן עַל יְדֵי שִׁנּוּי (שכ"ח).

He may also take any medications or do anything necessary for his cure, whether by himself or through someone else, provided that it does not involve any forbidden melachah, even if only a d'rabanan prohibition. But, if it involves even a d'rabanan prohibition, it must be done only by a non-Jew. If a non-Jew is unavailable, a Jew may do a d'rabanan prohibition by altering [the usual manner of doing it].³⁵Other poskim prefer a Jew doing a d’rabanan in an altered manner rather than a non-Jew doing it in the usual way. [Mishnah Berurah from Taz; Magein Avraham; Gra; 328: 17]
Some go so far as to permit a Jew to do a d’oraisa in an altered manner for a sick person. [Shulchan Aruch Harav 328: 19; Eglei Tal; Tehilla Ledavid 328: 22]
Where danger of a loss of a limb is involved one may rely on this last opinion. [R’ S. Z. Auerbach, zatzal]
Mishnah Berurah (328: 85) implies that a d’rabanan in an altered manner may be done even for one who is only slightly ill.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)