סימן ק סעיף יח

צִבּוּר שֶׁכֻּלָּם כֹּהֲנִים, אִם אֵין שָׁם אֶלָּא עֲשָׂרָה, כֻּלָּם עוֹלִים לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין. לַאַחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. נָשִׁים וָטָף. וַאֲפִלּוּ אֵין נָשִׁים וָטַף, עֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, הַיְתֵרִים מֵעֲשָׂרָה יַעֲלוּ לַדּוּכָן, וַעֲשָׂרָה יִשָּׁאֲרוּ לַעֲנוֹת אָמֵן.

If a congregation consists of kohanim only, then, if there are no more than ten men, they all go up to the duchan. Whom do they bless? Their brethren in the fields (countryside). And who responds, amein? The women and the little children. Even if there are no women and children, the lack of the amein response is not an obstacle. If there are more than ten kohanim present, then as many as there are in excess of ten go up to the duchan, and ten should remain to respond amein.⁵⁰When there are no Yisraeilim [Israelites] in the congregation, the priestly blessings is a de’rabbonon mitzvah, not a de’oraisa. (Peri Megadim. See Biur Halachah 128:25)

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)