סימן קיט סעיף ז

אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כַּזַּיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר, וְאוֹכְלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִן הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה גַּם כֵּן כַּזַּיִת, וְגַם כַּזַּיִת מָרוֹר, וְנָכוֹן לְטָבְלוֹ גַּם כֵּן בַּחֲרֹסֶת וּלְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּרוֹר תּוֹךְ הַמַּצָּה וְאוֹמֵר, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל וְכוּ', וְאוֹכֵל בַּהֲסִבָּה. שִׁעוּר כַּזַּיִת כָּתַבְנוּ בַּכְּלָלִים, שֶׁהוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קְצָת פָּחוֹת מִכִּשְׁלִישׁ בֵּיצָה. וְכֵיוָן דְּמָרוֹר בַּזְּמַן הַזֶה מִדְּרַבָּנָן, לָכֵן מִי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לֶאֱכוֹל מָרוֹר יָכוֹל לִסְמוֹךְ עַל דֵּעָה זֹאת לֶאֱכוֹל רַק פָּחוֹת קְצָת מִכְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה וִיבָרֵךְ עָלָיו (עַיֵן ֹשֻלְחָן עָרוּךְ תַּנְיָא) וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל מָרוֹר כְּלָל, יִלְעוֹס עַל כָּל פָּנִים קְצָת מֵהַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, אוֹ שְׁאָר עֵשֶׂב מַר עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מְרִירוּת בְּפִיו לְזֵכֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא בְּרָכָה (תע"ג תע"ה תפ"ו).

You then take a kazayis of maror,²³If you are using ground horseradish, you should make sure it is compacted, so that it is a kazayis. If you are using leaves, you must also be certain that it is compacted, as the space between leaves are not considered. (Ibid. 473:36,41) and distribute portions of the same quantity to each member of the family. You dip it in the charoses, and shake off the charoses, so that the maror should not lose its taste, and say the berachah, Al achilas maror, and eat it²⁴See note 18. without reclining.²⁵The maror recalls our slavery, and is, therefore, not eaten in a leisurely manner. You then take a kazayis from the bottom matzah and a kazayis maror. It is also proper to dip (this maror) in charoses and shake it off. You then place the maror between (two pieces of) matzah and say, Kein asa Hillel (This is the way Hillel did it) etc.²⁶Mishnah Berurah questions the custom of reciting this sentence, as it constitutes an interruption between the berachah and the eating. (Ibid. 475:1, Biyur Halachah) and eat it while reclining.²⁷See note 18. The size of a kazayis, as we have written in the general rules, is as much as half an egg.²⁸See Glossary. However, some authorities hold, that it is a little less than one-third of an egg. Since the mitzvah of eating maror is in our days a rabbinical requirement, therefore, a person, who finds it difficult to eat maror, may rely on this (more lenient) opinion, and eat a little less than one third of an egg, and say the berachah over it. A person who is sick and cannot eat maror at all, should, nevertheless, chew a little of any of the species, with which the mitzvah of maror may be fulfilled, or any bitter tasting herb, until he feels a bitter taste in his mouth; just as a token, without saying a berachah.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)