סימן קלג סעיף לא

בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹהֲגִין לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבַיָמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, אֵין מִתְעַנִּין אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יָאר צֵייט וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, שֶׁהָיוּ מְחַנְּכִין בָּהֶם אֵת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי שְׁלֹמֹה. וְגַם אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוַת בִּנְיַן סֻכָּה וַהֲכָנַת אֶתְרוֹג וּשְׁאָר הַמִּינִים, לִכְבוֹד אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

On the day after Yom Kippur it is customary to rise early to go to the synagogue. On the days between Yom Kippur and Sukkos, we do not fast even the fast of a Yahrtzeit. We do not say Tachanun [on these days], because they are days of rejoicing during which the Altar was dedicated in the days of King Solomon, and also because we are occupied with the mitzvah of building the sukkah, and preparing the esrog, and the other species in honor of the Master of masters, the sanctifier of Yisrael and the seasons.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)