סימן קמא סעיף יא

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, שֶעָשָׂה נִּסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּלְאַחַר קְרִיאָתָהּ, כּוֹרְכָהּ כֻּלָהּ וּמַנִּיחָהּ לְפָנָיו, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הָרָב אֶת רִבֵנוּ וְכוּ'. אִם אָבֵל קוֹרֵא אֶת הַמְגִלָּה, יְבָרֵךְ אַחֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, מִשׁוּם בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ.

The person who reads the Megillah, whether in the daytime or at night, recites three berachos before the reading: Al mikra Megillah [… concerning the mitzvah of reading the Megillah], She'asa nisim, [Who made miracles] and Shehecheyanu [Who kept us alive]. After the reading, he rolls it up completely and places it in front of him. Then [everyone] says the berachah Harav es riveinu, [Who fights for us] etc. If a mourner reads the Megillah, someone else should say the berachos, because of the Shehecheyanu [which a mourner should not say publicly]. (See 139:15)

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)