סימן קמא סעיף יח
צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה עִם הַטְּעָמִים כָּרָאוּי, יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם בְּלֹא טְעָמִים, רַק שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתֵּבוֹת כָּרָאוּי, שֶׁלֹא יִשְׁתַּנֶה הָעִנְיָן. שֶׁאִם קָרָא בִּמְקוֹם וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב, יָשַׁב. אוֹ בִּמְקוֹם וְהָמָן נוֹפֵל, נָפַל, וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אֵינוֹ יוצֵא. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בַּמְּגִלָּה נְקֻדּוֹת וּטְעָמִים, שֶׁיִקְרָא כְּהֹגֶן, כֵּיוָן שֶׁהִיא שְׁעַת הַדְּחָק, וְהָכִי עָדִיף טְפֵי מִמַּה שֶׁיִקְרָא אֶחָד מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ בְּלַחַשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁזֶּה הַקּוֹרֵא מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, אֲפִלּוּ הוּא קוֹרֵא בְּלַחַשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ שֶׁיִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר, וְנִמְצָא שֶׁקָּרָא רַק מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא. וְאִם אֵרַע כָּךְ, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְשָׁמְעָהּ מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה.
If a congregation has no reader capable of reading the Megillah with the proper cantillation chant, it may be read without the chant, provided the words are properly pronounced, so that the meaning is not changed. For, if instead of reading uMordechai yosheiv (is sitting) [it was read] yashav (sat) or instead of [reading] veHaman nofeil [Haman is falling], it was read nafal [fell], or the like, even post facto, the mitzvah is not fulfilled.9In such a case, the Megillah must be re-read from the place the mistake was made, but a new berachah is not said. This rule also applies if an entire word was omitted. (Biur Halachah 690:14) It is permissible to insert vowels and cantillation marks in the Megillah, so that it should be read correctly, since it is an extreme circumstance; and this is better than having someone prompt [the reader] from of a chumash, whispering quietly, because the prompter, who is reading out of a chumash, even if he reads in an undertone, cannot concentrate on listening to the reader's recitation. The result is, that he only reads it out of a chumash, and has not fulfilled the mitzvah. If this happened [the prompter] must hear it again read out of a valid Megillah.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)