סימן קמב סעיף ז
הָאָבֵל, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, חַיָב בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וְגַם לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁלַח דָּבָר שֶׁל שִׂמְחָה. אֲבָל לָאָבֵל, אֵין שׁוֹלְחִין מָנוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶל שִׂמְחָה. אִם הוּא עָנִי, מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ מָעוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה. וְאִם אֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא רַק הָאָבֵל עִם אַחֵר, חַיָב לִשְׁלוֹחַ לוֹ, כְּדֵי לְקַיֵם מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת (דִּין הָאוֹנֵן, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמא סָעִיף כא).
A mourner, even during the week of shivah is required to give gifts to the poor, and to send mishlo'ach manos to his friends. Nevertheless, he should not send anything that generates happiness. But you should not send mishlo'ach manos to a mourner the entire twelve months [of mourning],6This refers only to a mourner for his father or mother. Mishnah Berurah rules this applies only where it is customary not to greet a mourner during the twelve months of mourning. However, where it is the custom to greet mourners you may also send them mishlo’ach manos on Purim during the twelve months. During the first thirty days of mourning it is definitely not permitted to send them mishlo’ach manos. (Ibid 696:20, 21) [this includes] even things that do not generate joyousness. If [the mourner] is a poor person you may send him money or anything that will not produce joy. If in an area where the only residents are a mourner and one other person, he must send mishlo'ach manos to [the mourner] in order to fulfill the mitzvah of mishlo'ach manos. (For the laws of onein see Chapter 141:21 above).
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)