סימן קמג סעיף ח

חַיָב לְכַבְּדָם גַּם לְאַחַר מוֹתָם. וְאִם מַזְכִּרָם בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בַּפֶּה אוֹ בַכְּתָב, אוֹמֵר אוֹ כּוֹתֵב, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ (פֵּרוּשׁ, עָלַי יְהֵא כָּל רַע הָרָאוּי לָבוֹא עַל נַפְשׁוֹ) אוֹ מִשְׁכָּבָהּ. וּלְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (כְּבָר קִבֵּל מַה שֶׁקִּבֵּל, שֶאֵין מִשְׁפַּט רִשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל בַּגֵּהִנֹם אֶלָּא י"ב חֹדֶשׁ) אוֹמֵר אוֹ כוֹתֵב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא אוֹ זִכְרונָהּ לִבְרָכָה לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן כו סָעִיף כב).

You must honor your parents even after their death. If you mention them within twelve months after their passing, whether you do so orally or in writing you should say or write, "May I be an atonement in his stead" (i.e., I take (accept) upon myself all the evil [punishment] that would be inflicted upon his soul), or may I be an atonement in her stead. After twelve months have transpired (since he would have already received any punishment due him, for [even] the judgement in Gehinom of the wicked of Israel does not exceed twelve months), you should say or write, "May his memory be a blessing in the life of the World to Come" or "May her memory be a blessing in the life of the World to Come."

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)