סימן קמד סעיף ה

תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה לִמְכֹּר, אֵין מַנִּיחִין לְשׁוּם אָדָם לִמְכֹּר מֵאוֹתָהּ סְחוֹרָה עַד שֶׁיִמְכֹּר הוּא תְּחִלָּה אֶת שֶׁלּוֹ. וְדַוְקָא בִּדְלֵיכָּא גּוִֹים דִּמְזַבְּנֵי, אֲבָל אִי אִכָּא גּוֹיִם דִּמְזַבְּנֵי, לָא, דְּהָא לֵית לֵהּ רַוְחָא לַתַּלְמִיד חָכָם, וְאַפְסוּדֵי לְהַנָךְ בִּכְדִי לָא מַפְסְדֵינָן.

If a Torah scholar has merchandise to sell we do not permit anyone to sell such merchandise until he sells his merchandise. This is true only when there is no gentile selling such merchandise. But if a gentile is selling [such merchandise] this is not so because the Torah scholar will not profit from this, and it will needlessly cause loss to the other Jews.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)