סימן קנ סעיף ח

כָּל אָדָם צָרִיךְ לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל טְבִילָתָהּ וּבַלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ, אִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה. וְכֹל שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁדַּלְתּוֹ וּמְרַצָּה אוֹתוֹ וּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן דַעְתּוֹ עָלֶיהָ, חַיָב לְפָקְדָהּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עוֹנָתָהּ, וְהַוְיָן לֵהּ בָּנִים הֲגוּנִים. אֲבָל אִם תְּבָעַתּוּ בַּפֶּה מַמָּשׁ, הִיא חֲצוּפָה וַהֲרֵי הִיא כְּזוֹנָה וְאָסוּר לְקַיְמָהּ.

Every husband is required to be with his wife on the night of her ritual immersion, and on the night before he sets out on a journey, unless he is going to perform a mitzvah. When a husband sees that his wife is enticing him, trying to please him, and beautifying herself in front of him, in order to attract his intention, he is obligated to be with her even if it is not the appointed time; and from such a union will come worthy children. However, if she demands it openly, she is a brazen woman, and she is considered like a harlot; and he is forbidden to keep her for a wife.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)