סימן קסב סעיף יא
לְחַמֵּם אֶת מֵי הַמִּקְוֶה, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וּכְבָר נִתְפַּשֵׁט הַמִּנְהָג בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְהֶתֵּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, אֵין לְהָקֵל. וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁטּוֹבְלִין, לֹא יִהְיוּ הַמַיִם חַמִין מַמָּשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁרִים.
With regard to heating the water of the mikvah, some authorities forbid it and some authorities permit it. The prevailing custom in many communities is to permit it, but where no such custom prevails, one should not be lax about it. In a place where it is customary to permit immersion on Friday night, care must be taken that the water should not be hot, but lukewarm.17See Kitzur Shulchan Aruch 86:1.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)