סימן קסז סעיף טו

אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲפִלּוּ לוֹמַר, כַּמָּה נָאָה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְספֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְחַבֵב דָּבָר מִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן בִּכְלַל וְלֹא תְחָנֵם, לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אֲבָל אִם מְכַוֵּן בְּשִׁבְחוֹ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא בְּרִיָה נָאָה כָּזוֹ, מֻתָּר.

It is forbidden to praise them, even as much as to say, "How handsome that Gentile is," and certainly you are not to speak in praise of his deeds, or to cherish any of his utterances, for this is also included [in the negative command] "You shall not show them grace," that is, do not ascribe any grace to them. But if your intention by praising him, is to give thanks to the Holy One, Blessed be He, for having created such a handsome being, it is permissible.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)