סימן קסט סעיף ב

כְּתִיב, וְשֶׂרֶט לָנֶפֶש לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם. וּכְתִיב, לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. וּגְדִידָה וּשְׂרִיטָה אַחַת הֵן, וַאֲסוּרוֹת בֵּין בְּפְנֵי הַמֵּת בֵּין שֶׁלֹּא בִפְנֵי הַמֵּת. וַאֲפִלּוּ לְהַכּוֹת בְּיָדוֹ עַל בְּשָׂרוֹ עַד שֶׁדָּם יוֹצֵא, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל צַעַר אַחֵר, אָסוּר.

It is written; "You shall not cut into your flesh for the dead."²Ibid. It is also written: "You shall not cut yourselves nor make any baldness between your eyes for the dead."³Deuteronomy 14: 1. Gedidah and seritah [the Hebrew terms used in the Scriptural text respectively] are one and the same, and are forbidden whether in the presence of the dead, or not in the presence of the dead. Even to strike your hand onto your flesh so that blood comes out is forbidden. And to do this even for any other kind of grief is also forbidden.⁴Rosh. The Ramban, however, permits it. The Rosh says it is permitted only when done over the loss of Torah, as on the passing away of a great Torah Scholar.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)