סימן קפא סעיף יג

הָא דְּעֵד אֶחָד מֵעִיד, זֶהוּ דַוְקָא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, דְּמַהַנֵי גַם עֵד אֶחָד לְעִנְיַן שְׁבוּעָה. וְכֵן בִּדְבַר אִסוּר, אִם עֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה הָאִסּוּר, יָעִיד כְּדֵי לְאַפְרוּשֵׁי מֵאִסּוּרָא. אֲבָל אִם כְּבָר נַעֲשֶׂה הָאִסּוּר, לֹא יָעִיד עֵד אֶחָד. דְּכֵיוָן דְּעֵד אֶחָד אֵינוֹ נֶאֱמָן, אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ.

The law that states that the testimony of one witness is valid, is only when money matters are involved; for then, the testimony of even one witness is sufficient to require the administration of an oath. Similarly, with regard to a sinful act, if the prohibition was not yet violated, the singular witness may testify in order to prevent him from sinning. However, if the sinful act had already been committed one witness should not testify to it; since one witness is not believed, he will only be spreading an evil report about another person.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)