סימן קפג סעיף ד

אָסוּר לִמְסֹר יִשְֹרָאֵל בְּיַד גּוֹיִם, בֵּין גּוּפּוֹ בֵּין מָמוֹנוֹ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר, לְהַלְשִׁין עָלָיו אוֹ לְגַלוֹת מַצְפּוּנָיו. וְכָל הַמּוֹסֵר, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וַאֲפִלּוּ רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, אָסוּר לְמָסְרוֹ לֹא גוּפּוֹ וְלֹא מָמוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא מֵצֵר לוֹ וּמְצַעֲרוֹ תָמִיד בִּדְבָרִים. אֲבָל אִם חֲבֵרוֹ מוֹסֵר אוֹתוֹ וְאִי אֶפְֹשָר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיִמְסֹר אוֹתוֹ, מֻתָּר.

It is forbidden to surrender a Jew or his property into the hands of non-Jews. [It is also forbidden] whether by deed or by word to inform on [a Jew] or to divulge his hiding place. Whoever acts as an informer has no share in the World to Come. Even if the person is an evildoer and a sinner, it is forbidden to surrender him or his property; even if he troubles you, and constantly provokes you with words. However, if someone informed on you, and you cannot save yourself unless you inform on your informer, you are permitted to do so.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)