סימן קצא סעיף ו

אָסוּר לוֹמַר לַגּוֹי לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ לְמָכְרָהּ לַגּוֹי אוֹ לִתְּנָהּ לוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר, אִם יָדוּעַ שֶׁיְסָרְסֶנָּה, אָסוּר. מִשּׁוּם דְּגוֹי גַּם כֵּן מְצֻוָה עַל אִסּוּר סֵרוּס, וְאִם כֵּן הַיִשְֹרָאֵל עוֹבֵר עַל לִפְנֵי עִוֵּר. וּמִיהוּ אִם אֵין הַגּוֹי הַקּוֹנֶה מְסָּרֵס בְּעַצְמוֹ, רַק נוֹתֵן לְגוֹי אַחֵר לְסָרֵס, לְכֻלֵּי עָלְמָא שָׁרֵי, דְאָז הֲוֵי לִפְנֵי דְלִפְנֵי וּמֻתָּר.

It is forbidden to tell a non-Jew to castrate our animals. According to some Poskim, it is forbidden even to sell an animal to a non-Jew, or to give it to him on condition to share the profits, if it is known that he will castrate it. Because a non-Jew is also included in the prohibition against castrating, thus in doing so, the Jew transgresses the precept, not to place a stumbling block before the blind. However, if the non-Jewish buyer will not castrate it himself, but will give it to another non-Jew, for castration, all Poskim permit the transaction, for it is an indirect stumbling block and is permitted.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)