סימן קצח סעיף יב

כְּשֶׁמַּגִּיעִים עִם הַמֵּת לְעֵרֶךְ שְׁלֹשִׁים אַמָּה מִן הַקֶּבֶר, יַעַמְדוּ עִמּוֹ כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיַעַמְדוּ שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מַעֲמָדוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁבְּקֹהֶלֶת, וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם, וְשִׁבְעָה דִינִים הַחוֹלְפִים עַל הַמֵּת, וְיִשְׁהוּ מְעַט שָׁם, שֶׁזּוֹהִי קְצָת כַּפָרָה לַמֵּת. וּבְיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין צְרִיכִין לְהַעֲמִיד, כִּי אָז אֵין הַדִּין קָשֶׁה.

At approximately thirty amos from the grave the pallbearers should halt with the coffin every four amos, so that they can halt seven times. These seven stops are symbolic of the seven maamados⁶See Maseches Taanis 27b. which are equal to the seven times that vanity is mentioned in Koheles, and to the seven portals of Gehenom, and to the seven judgements that are passed upon the dead. They should wait a little at each stop, for the delay atones, somewhat, for the dead. On a day that tachanun⁷See Kitzur Shulchan Aruch Chapter 22:8. is not recited, these halts are not necessary, for on those days the judgement is not that severe.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)