סימן קצט סעיף יא

אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמֵּת מֵעִיר שֶׁיֶשׁ בָּהּ קְבָרוֹת לְעִיר אַחֶרֶת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵּהּ בִּזָּיוֹן לְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, אוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִמְקוֹם קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו. וְכֵן אִם הוּא צִוָּה לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֻתָּר.

The deceased should not be brought from a city where there is a cemetery to another city, because it is degrading to transport him from place to place, unless it is from the diaspora to Eretz Yisroel, or if they are transporting him to the burial ground of his ancestors. Also, if he had instructed that he should be brought from place to place, it is permissible to do so.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)