סימן ר סעיף ג

בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל יוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ שֶל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלִי שִׁהוּי עַל יְדֵי גוֹיִם דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, יַעֲשׂוּ עַל יְדֵי גוֹיִם, וּשְׁאָר הַדְּבָרִים יַעֲשׂוּ יִשְׂרְאֵלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל. וִיכוֹלִין לְטַהֲרוֹ גַּם עַל יְדֵי בְגָדִים וּסְדִינִים, רַק שֶׁיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְחִיטָה בְּיָדָיִם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר עַל יְדֵי גוֹיִם, יִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל לְכָל מַה שֶׁצָרִיךְ כְּדַרְכָּם בַּחֹל, כִּי יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת, כַּחֹל שַׁוְיוּהוּ רַבָּנָן. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא מִי שֶׁהֵכִין לְעַצְמוֹ תַּכְרִיכִין, יִקְחוּ אוֹתָן הַמְתֻקָּנִים, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לִתְפֹּר. וְהָא דְמֻתָּרִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, דַּוְקָא כְּשֶׁרוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיוֹם. אֲבָל אִם אֵין רוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיּוֹם, אֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוּם דָּבָר. וַאֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל, אָסוּר.

On the second day of Yom Tov, even the second day of Rosh Hoshana, if it is possible to accomplish the above mentioned things without delay through non-Jews. they should be done by non-Jews. The other things should be done by Jews, as was previously stated. The purification may be performed with cloths and sheets, but care must be taken not to wring the water out of them directly. If it is impossible to have those other things done by non-Jews, Jews may attend to all his needs as though it were a weekday, because the second day of Yom Tov, with reference to the dead, was regarded by the Sages as a weekday. Nevertheless, if someone in that area had previously prepared shrouds for themselves, those shrouds should be used in order to avoid the need of sewing. It is permitted to attend his needs only when they intend to bury him on that day. But if they do not intend to bury him on that day, no preparations should be made for his burial; and it is even forbidden to handle the body.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)