סימן ר סעיף ח

יֶלֶד שֶׁמֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נֵפֶל, דִּינוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מֵת. אַךְ אִם הוּא זָכָר וּמֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה עֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתָּהֵי, אֵין קוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דִּצְרִיכִין לְהָסִיר עָרְלָתוֹ (כְּדִלְעֵיל סִימָן קסג סָעִיף ז), וְאֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל יְדֵי גוֹי, אֶלָּא מַשְׁהִינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּמֻתָּר לַהֲלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מְסִירִין עָרְלָתוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ.

If an infant dies after thirty days, so that it is certain that it is not an abortive fetus, the same law applies to him as to an adult. However, if he is a male, and for some reason he was not yet circumcised, even though decay is setting in, he should not be buried on the first day of Yom Tov, because his foreskin must be removed, (as stated above, Chapter 163:7) and that cannot be done by a non-Jew. Rather it should be held over until the second day of Yom Tov, for it is permitted to delay [the burial] for his honor; and on the second day, his foreskin should be removed, and he should be buried.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)