סימן רב סעיף ז

כֹּהֵן שֶׁהוּא בַבַּיִת אוֹ בְחֶדֶר שֶׁהַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִין בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בַּפֶּתַח פָּתוּחַ טֶפַח וּבַחַלּוֹן אֵין נֶקֶב כַּפֻּנְדְּיוֹן, וְשָׁמַע שֶׁיֵשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ מֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאִם יִפְתַּח פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן, יְהֵא מָקוֹם לַטֻּמְאָה שֶׁתָּבוֹא עָלָיו, אָסוּר לִפְתּוֹחַ, אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁם כְּמוֹ שֶׁהוּא עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַמֵּת. כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין פּוֹתֵחַ טֶפַח, אֵין הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת, וּכְשֶׁיִפְתַּח, תִּכָּנֵס.

If a Kohein is in a house or a room, the doors and windows of which are closed in such manner that the door is not opened a tefach, and the window does not have an opening the size of a pundyon (coin), and he hears that there is a corpse in the vicinity, so that if the door or window were to be opened, the impurity would reach him, he is forbidden to open either of them, but he should remain there as is, until the deceased is carried out; for so long as there is not an opening of a tefach, the impurity cannot penetrate, but when it is opened, it can penetrate.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)