סימן רב סעיף ט

כֹּהֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּאֹהֶל שֶׁיֵשׁ בּוֹ מֵת שֶׁהַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת בּוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לִסְגּוֹר בַּעֲדוֹ לִמְנוֹעַ אֶת הַטֻּמְאָה (כְּדִלְעֵיל סָעִיף ז), צְרִיכִין לַהֲקִיצוֹ וּלְהַפְרִישׁוֹ שֶׁיֵלֵךְ מִשָׁם. וְאִם הוּא שוֹכֵב עָרוּם, אֵין לְהַגִּיד לוֹ, אֶלָּא יִקְרְאוּ לוֹ סְתָם שֶׁיֵצֵא, בִּכְדֵי שֶׁיַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לְאַחַר שֶּׁנּוֹדַע לוֹ מִן הַטֻּמְאָה, אָסוּר לִשְׁהוֹת שָׁמָּה עַד שֶׁיַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לָצֵאת מִיָד.

If a Kohein is asleep in a house where there is a deceased person, where the impurity of the deceased penetrates, and it is impossible to shut him in, in order to prevent the access of the impurity, he should be awakened and told to leave the premises. If he is undressed, he should not be told about the impurity, but merely called outside so that he may get dressed first; for a person's dignity is very important. However, as soon as he is aware of the impurity, he is forbidden to wait there until he gets dressed, but he must leave immediately.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)