סימן רד סעיף א

מִשֶּׁנִּקְבַּר הַמֵּת וְנִגְמְרָה סְתִימַת הַקֶבֶר בֶּעָפָר, מִיָד מַתְחִילָה הָאֲבֵלוּת, וְחוֹלֵץ הַמִּנְעָלִים שָׁם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאִם צָרִיךְ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ בֵּין שְׁכוּנַת גּוֹים, יָכוֹל לְנָעֳלָם, אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן בָּהֶם קְצָת עָפָר (כְּדִלְקַמָּן סִימָן רט סָעִיף ז).

The mourning period begins from the time the deceased is buried, and the grave is filled with earth. The mourner must remove his shoes at the cemetery. If he has to walk home through a non-Jewish neighborhood, he may wear his shoes, but should place a little earth in them.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)