סימן רט סעיף ג

אָסוּר לָסוּךְ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא אִם מְכַוֵן לְתַעֲנוּג. אֲבָל אִם הוּא מְכַוֵּן לְהַעֲבִיר הַזֹּהֲמָא, מֻתָּר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִשּׁוּם רְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁיֶשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ.

A mourner is forbidden to anoint himself even in a minimal fashion if it is for the sake of pleasure. However, if his intention is to remove dirt, he is permitted to anoint himself. It is certainly permitted for medical purposes, as when he has scabs on his head.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)