סימן רט סעיף ה

אִסּוּר נְעִילַת הַסַּנְדָּל, הוּא דַוְקָא בְּשֶׁל עוֹר. אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל גֶּמִי אוֹ שֶׁל שֵׂעָר אוֹ שֶׁל עֵץ, מֻתָּר. דְלָא מִקְרֵי מִנְעָל אֶלָּא שֶׁל עוֹר. מִנְעָל שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר. אַף עַל פִּי שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר שֶׁעָשָׂה לִי כָל צָרְכִּי.

The prohibition against wearing shoes applies only to leather shoes; but shoes of cloth, reeds, hair, or wood, are permitted, for the term "shoe" refers only to a shoe made of leather. A wooden shoe covered with leather is forbidden. Although the mourner is forbidden to wear shoes, nevertheless, in the morning he should say the berachah, "She'assa Lee Kol Tzarkee" ("Who provided me with all my needs").

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)