סימן ריג סעיף ה

אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁבָּעַל, מֵת קְרוֹבוֹ שֶׁל הֶחָתָן אוֹ שֶׁל הַכַּלָה, כְּבָר חָלוּ עֲלֵיהֶם יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְהֵמָה לָהֶם כְּמוֹ רֶגֶל שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֶגֶת בָּהֶם, וְעוֹד קַלִּים יוֹתֵר שֶׁמֻּתָּרִים בְּגִהוּץ וְתִסְפֹּרֶת, וְאֵין אֲסוּרִים אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא. וּלְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָז מַתְחִילִים שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת. וְגַם שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ מוֹנֶה אֶלָּא מִימֵי הָאֲבֵלוּת וְאֵילָךְ. (וְאַף עַל גַּב דְרֶגֶל עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים כְּדִלְקַמָּן סִימָן ריט סָעִיף ז, שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אֵינָן עוֹלִין, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר בְתִסְפֹּרֶת).

However, if after they had marital relations a relative of the groom or bride died, they are already subject to the laws pertaining to the week of wedding feasts, which is for them like a Yom Tov, and thus the laws of mourning are not to be observed. These days are even more lenient than a Festival, for they are permitted to put on pressed clothing, and they may have their hair cut. They are forbidden only such things that are done privately. After the seven days of wedding feasts, the seven days of mourning begin. Even the first thirty days of mourning are to be counted only from the beginning of the seven days of mourning. (Although the days of a Yom Tov are always included in the first thirty days of mourning as stated in chapter 219:7, the wedding week is not included since they are permitted to have their hair cut.)

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)