סימן רכ סעיף ד
קָבַר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעָה יָמִים לִפְנֵי הָרֶגֶל, כֵּיוָן שֶׁנָּהַג שִׁבְעָה קֹדֶם הָרֶגֶל, הָרֶגֶל מְבַטֵל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן דְּאָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, הֲרֵי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, נִשְׁלְמוּ הַשִּׁבְעָה, וּשְׁאָר הַיוֹם הוּא בְּתוֹרַת שְׁלֹשִׁים, וּבָא הָרֶגֶל וּמַפְסִיק, וּמֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחוֹץ וּלְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִכְבוֹד הָרֶגֶל, וְהָרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וּבְעֶרֶב פֶּסַח, כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת שֶׁהוּא זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, נֶחְשָׁב קְצָת כְּמוֹ יוֹם טוֹב, מֻתָּר בִּרְחִיצָה תֵּכֶף לְאַחַר חֲצוֹת, וּבְגִלּוּחַ קֹדֶם חֲצוֹת (כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת אָסוּר לְאַחֵר שֶׁיְגַלֵּחַ אוֹתוֹ).
If he buried his dead seven days before the Festival, since he observed seven days of mourning before the Festival, the Festival cancels the thirty day mourning period. This is true even when the seventh day occurs on the day before Yom Tov; since we maintain that part of the day is like an entire day; as soon as the people leave the synagogue (in the morning), the seven day mourning period has been completed, and the remainder of the day is counted as part of the thirty-day mourning period, which is cancelled by the Festival. The mourner may wash his clothing, bathe, and have his hair cut on the eve of the Festival towards nightfall.6Ramah 548. In case of emergency one can rely on the Shulchan Aruch and do these things in the afternoon. Mishnah Berurah 548:31. since he is doing it in honor of the Festival, and the Festival cancels the thirty-day mourning period. If the seventh day occurs on the eve of Pesach, since the afternoon which is the time the Pascal lamb was offered, is regarded somewhat as a Yom Tov, he is permitted to bathe immediately after midday and to have his hair cut before noon (since after midday, another person is forbidden to cut his hair for him).
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)