סימן רכ סעיף ו

אִם לֹא גִלַּח אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ מִקֹּדֶם. אֲבָל מֻתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ לְאַחַר יוֹם טוֹב. וְאִם חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְשַׁבָּת שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁמִּצַד הָאֲבֵלוּת הָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ אֶלָּא שֶׁהַשַׁבָּת עִכְּבוֹ, אִם כֵּן הֲוֵי לֵהּ אָנוּס, וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד.

If a mourner neglected to have his hair cut on the eve of Shabbos, or on the eve of Yom Tov, he is forbidden to have his hair cut on Chol Hamoed, since he was able to have his hair cut before then. He is, however, permitted to have his hair cut after Yom Tov. If the seventh day of mourning occurred on Shabbos, which is the eve of Yom Tov, since from the standpoint of the laws of mourning he was allowed to have his hair cut then, but was prevented because of Shabbos, it is considered as though he was prevented by an accident, and he is, therefore, permitted to have his hair cut even on Chol Hamoed.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)