סימן ב סעיף א
לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶרְחַץ בְּנִּקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה' לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ. וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶן עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִים. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד (סִימָן ד').
When he arises from his bed in the morning a person is considered as a newly created being, to serve the Creator, Blessed be His Name. He, therefore, must sanctify himself and wash his hands from a vessel, [just] as a Kohein washed his hands each day from the special basin [located in the Temple] prior to his service. This washing is indicated in the Scripture as it is said: "I will wash my hands in purity and I will encircle Your altar, Hashem, to proclaim a sound of thanks, etc."1Psalms 26:6,7. There is also another reason for this washing. When man is asleep, his holy soul departs from him, and an unclean spirit comes and dwells upon his body. When he awakens from his sleep, the unclean spirit departs from his entire body except from his fingers, from which it does not depart until he pours water upon them three times alternately.2See paragraph 3 for exact procedure. It is forbidden to walk a distance of four amohs3It is also forbidden to lie in bed without washing your hands. Within the house you may walk even more than four amohs to get water for washing. (See glossary for equivalent of amah.) without washing the hands except in cases of extreme necessity.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)