סימן ב סעיף ט

אֵלּוּ דְבָרִים צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בַּמַּיִם, הַקָּם מִן הַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַמְגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה, וְהַמַּפְלֶה אֶת בְּגָדָיו אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהַמְלַוֶּה אֶת הַמֵּת אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְהַמַּקִּיז דָּם (סִימָן ד').

These following situations require the washing of hands with water: upon rising from bed [after sleeping], when leaving the lavatory or bathhouse,¹⁵There is a question among the Poskim [halachic authorities] about the ritual washing of hands in a bathroom. Some hold that in today’s bathrooms it is permissible. (Rav Henkin, Eidus L’Yisrael) after cutting nails or hair, after removing shoes, after sexual intercourse, after touching vermin, or delousing a garment even without touching vermin, after a head shampoo, or touching parts of the body that are usually covered [out of modesty], after leaving a cemetery, or walking after a funeral procession, or leaving a room in which there was a corpse, or after blood-letting.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)