סימן יח סעיף טז

כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן יב' סָעִיף ג' דְּאִם מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ קְצָת הַרְגָּשָׁה לִצְרָכָיו אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְנַקֶּה אֵת עַצְמוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ קְצָת לִצְרָכָיו, עַד שֶׁיְנַקֶּה אֵת עַצְמוֹ. וְאוּלָם אִם מִתְּחִלָּה לֹא הִרְגִּישׁ כְּלָל וְאַחַר כָּךְ בְּאֶמְצַע תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה הִרְגִישׁ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִצְרָכָיו, בֵּין לִגְדוֹלִים בֵּין לִקְטַנִּים יַעֲצֹר אֵת עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר הַשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה וְלֹא יַפְסִיק אֲפִלוּ אִם הַהַרְגָּשָׁה הִיא גְּדוֹלָה, מִכָּל מָקוֹם, יַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ כָּל זְמַן שֶׁיָּכוֹל, וְלֹא יַפְסִיק לָצֵאת בְּאֶמְצַע שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ אֵת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. (צ"ב).

It has already been clarified (Chapter 12: 3) that if you feel even the slightest need to use the bathroom, you are forbidden to pray until you purge yourself. This is certainly true of the Shemoneh Esrei, which you may not pray when you feel the slightest need to use the bathroom, until you purge yourself. However, if at first you didn't feel the need but later while praying the Shemoneh Esrei, you felt the need, whether it be to defecate or urinate, you should restrain yourself until the end of Shemoneh Esrei. you should not interrupt even if the need is great. You should rather restrain yourself as long as possible⁵⁷Other authorities hold that if a person is in condition where he might be in violation of בַּל תּֽשַׁקְצוּ, “Do not make yourself detestable,” he is permitted to interrupt the Shemoneh Esrei. and not interrupt by going out during the Shemoneh Esrei, until you have concluded [by saying] Hamevareich es amo Yisrael bashalom.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)