סימן כא סעיף ג
אֵין תַּשְׁלוּמִין לַתְּפִלָּה, אֶלָּא בַּתְּפִלָּה הַסְּמוּכָה לָהּ. אֲבָל אִם נִתְאַחֵר יוֹתֵר, אֵין לָהּ עוֹד תַּשְׁלוּמִין כְּגוֹן אִם לֹא הִתְפַּלֵּל לֹא שַׁחֲרִית וְלֹא מִנְחָה, אֲזַי מִנְחָה, יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין, לְאַחַר עַרְבִית הַסְּמוּכָה לָהּ, אֲבָל שַׁחֲרִית אֵין לָהּ תַּשְׁלוּמִין, כֵּיוָן שֶׁעָבַר שְׁתֵּי זְמַנֵּי תְפִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל, לֹא בִּזְמַנָּהּ וְלֹא בִּזְמַן מִנְחָה.
Compensation for [an omitted] prayer is valid only at the very next tefillah, but if the delay was greater, [compensation] is no longer possible. For example: if you did not pray Shacharis and Minchah, then compensation for Minchah is possible [immediately] after Maariv, but for Shacharis, compensation is not possible, since two periods of prayer have passed [and] you failed to pray [Shacharis], neither at its (Shacharis') designated time nor at the time of Minchah.4Allowing two periods of prayer to pass without praying is considered negligent. Thus, you no longer have the privilege of compensating for the omitted tefillah.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)