סימן כו סעיף ב
בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, בֵּין שֶׁהוּא קָטָן בֵּין גָּדוֹל, בֵּין תּוֹשָׁב בֵּין אוֹרֵחַ, יֵשׁ לוֹ כָּל הַקַּדִּישִׁים, וְדוֹחֶה כָּל הָאֲבֵלִים. וַאֲפִלּוּ פָּגַע הָרֶגֶל תּוֹךְ שִׁבְעָה הַמְבַטֵּל גְּזֵרַת שִׁבְעָה, וְכֵן לְאַחַר שִׁבְעָה שֶׁמְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים, לְעִנְיַן קַדִּישׁ אֵינוֹ מְבַטֵּל. וְכֵן לֹא אַמְרִינָן לְעִנְיַן קַדִּישׁ מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּמִנְחָה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, יֵשׁ לוֹ כָּל הַקַּדִּישִׁים, וּמוֹנִין שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָבֵל לֹא שָׁמַע מִיָּד, וְנוֹהֵג אַחַר כָּךְ שִׁבְעָה יְמֵי אֵבֵל. מִכָּל מָקוֹם, לְעִנְיַן קַדִּישׁ אֵין לוֹ דִּין שִׁבְעָה. וְכֵן אִם מֵת בָּרֶגֶל מוֹנִין לְעִנְיַן קַדִּישׁ מִיּוֹם הַקְּבוּרָה.
During the shivah,1The first seven days of mourning. whether [the mourner] is a minor or an adult, a resident or a visitor, he is entitled to say all the kaddishim, precluding all other mourners. Even if a festival occurs during the shivah which, cancels the rules of the shivah, or [if the festival occurs] after the shivah which cancels the rules of the sheloshim,2The first thirty days of mourning. this does not nullify the laws of kaddish. Likewise, relative to kaddish [we do not apply] [the principle] that part of the day is considered as the whole day. Thus, even at Minchah of the seventh day, the mourner has the right to say all the kaddishim. The shivah and sheloshim are counted from the day of the burial. Even though the mourner was not informed [of his loss] immediately, and begins to observe the seven days of mourning afterwards, yet, with regard to saying kaddish the rules of shivah do not apply in his case.3And he has no preference during his period of mourning. Similarly, if the death occurs on a festival, with regard to the kaddish we count, from the day of the burial.4And not from the day the shivah begins, after the festivals.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)