סימן מד סעיף ו

לֹא יְבָרֵךְ מְעֻמָּד, וְלֹא מְהַלֵּךְ, אֶלָּא מְיֻשָּׁב. וַאֲפִלּוּ הָיָה הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּשֶׁאָכַל, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד אוֹ שֶׁהָיָה מֵסֵב, כְּשֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ צָרִיךְ לֵישֵׁב, כְּדֵי לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בְּיוֹתֵר. וְגַם לֹא יְהֵא מֵסֵב, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ גַּאֲוָה, אֶלָּא יֵשֵׁב, וְיִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן, וְגַם יַנִּיחַ הַכּוֹבַע בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עָלָיו, וִיעוֹרֵר הַכַּוָּנָה וִיבָרֵךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ (קפט).

You must not recite Birkas Hamazon while standing or walking, but only while sitting. Even if you were walking around the house while eating or you were standing or reclining, when you recite Birkas Hamazon, you should sit in order to concentrate properly. You must not even recline, for that is a form of haughtiness, but you should sit erect. You should put on your jacket, and your hat, so that the fear of heaven be upon you. You should arouse your concentration and recite Birkas Hamazon with reverence and awe. You must not engage in any other activity while reciting Birkas Hamazon.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)