סימן נב סעיף טז

אֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וּבוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּכָּר בְּמִקְצָת שֶׁהוּא פֶּרִי. אֲבָל אִם נִתְרַסֵּק עַד שֶׁאֵינוֹ נִכָּר כְּלָל מַה הוּא, כְּגוֹן, [רִבָּה] (לעקפאר) (פאוועדלא, לאטווערג) שֶׁמְבַשְּׁלִין מִשְּׁזִיפִין וְקִטְנִיּוֹת שֶׁרִסְּקָן לְגַמְרֵי וְכַדּוֹמֶה, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל. וּבְדִיעֲבַד אִם בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן יָצָא. וְאִם רֹב דֶּרֶךְ אֲכִילַת אוֹתָן פֵּרוֹת הוּא עַל יְדֵי רִסּוּק שֶׁמְרַסְּקִין אוֹתָן לְגַמְרֵי, מְבָרְכִין אַף לְכַתְּחִלָּה בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן (ר"ב ר"ד ר"ה).

We say neither the berachah Borei peri ha'eitz nor Borei peri ha'adamah unless we can at least slightly recognize the fruit. But if they are so crushed that they are unrecognizable, as for example, prune paste (lekvar) which is made of cooked prunes, or mashed peas, etc., then we say Shehakol over them. But if, after the fact, you said the berachah that was appropriate for their kind, you have fulfilled your obligation. However, if the accepted way of eating these fruits is in a crushed form, by completely mashing them, then you say even initially the berachah that was meant for them.

תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה ע"ג.)